כמו חנות ממתקים

November 2, 2017

 

  

משחק ילדים

 היה לי פרק בחיים בו הייתי גננת,  בשולחן ציור הייתי צופה בילדים מגלים את פלאי הפנדה, מורחים מועכים ומלכלכים.

איך קינאתי בהם, איזה כיף לצייר מתוך תחושה ראשונית,מתוך גילוי, בלי כללים וחוקים של איך זה צריך להיות.

אבל מה- מהר מאד הגיעה הסכימה ההיא של גג אדום שמיים תכולים,  לא עזרו מאמצי השכנוע שלי וסיפורי על ציירים שכילו ימיהם בנסיון לצייר "כמו ילדים" הם לא האמינו לי, את "גננת מצחיקה"!

 פעם אחת , בטיול בוקר, כשעברנו  ליד המסגרייה, בקשתי את מסכות הריתוך ונתתי להם להסתכל על השמש שניראית במסכה ככדור אדום, גם זה לא שכנע,  האבולוצייה והמוסכמות הרווחות חזקות מכל גננת.

 

  

 

הודו-

אני מאוהבת בתת היבשת, הסיפורים, האלילים, בודהה, גנש, הצבעים, הריחות, נער החידות, היהלום שבכתר,  מסתורין, חידות, גלגול נשמות ומעל הכל צבעוניות מטורפת ובלתי הגיונית שמכה בך בכל מקום ובכל פינה.

דרום הודו, מדינת טאמיל-נאדו, בעיירה Tirunamavalai,  אל תנסו בעיברית.   בתים עם ארכיטקטורה של בתי בובות.

 כל בית נבנה בידי המשפחה שגרה בו.  אין לכאורה שום הגיון בשילובים המוזרים של הצבעים הצורות והמרקמים,  ככל

שהמבנה מוזר יותר, צבעוני יותר גאים בו בעליו יותר,  בשנות ה-60, היה פה מרכז-אשראם ומלא היפים עם גורו בשם סרי ראמאנה מהרשי.

לא ברור מה הביא את תושבי האזור לכדי יצירה צבעונית כזו,  ראשוני הבתים הללו מתוארכים לשנות ה-40 של המאה ה-20.

 העיר עצמה בנוייה סביב מקדש הינדואי, שאולי נותן את הסיבה הבסיסית להתפתחות החזותית הזו.  ההינדואיזם מאפשר מחייה שווה לכל צורה מין וצבע, אין העדפה לשום חומר או סגנון והכל אפשרי ומתוך כך התפתחה תפיסת הבנייה הצבעונית הזו בה הכל הולך.

 

 

 

סגנון בנייה/עיטור זה השפיע רבות על אטורה סוטאס, שהקים את קבוצת "ממפיס"  {סגנון שהתאפיין בצבעוניות עזה ורווייה וצורניות ברורה וגראפית}באיטליה בראשית שנות ה-80, סוטאס ביקר בהודו בשנות ה-60, והושפע מאד מסגנון הבנייה הביזרי והלא צפוי בדרום היבשת. "ממפיס" יצאו כנגד המינימליזם הקר והמודרני "חסר ההומור".

 

 

 

 אני ממש אוהבת את זה, זה מזכיר לי את משחקי הקוביות בגן, המבנים בעלי הומור ביזרי,שמתאים לעליסה בארץ הפלאות, נוצר עולם גראפי של צבעים וצורות המנתקות את המבנים מסביבתם  כאילו נכנסנו ללונה פארק  . כבר אמרנו הגיון של חנות ממתקים.

 

 

 

קולנוע הודי

בדרום הודו שנות ה-50 עד 70 של מאה אחרת,  בתי קולנוע שנראים כמו הפתעות של ביצי קינדר.

 

  בוליווד עדיין בתחילת הדרך,  כל אולם קולנוע מקבל טיפול יחודי. קולאז' יחודי של מודרניזם, ארט-דקו, צבעוניות רווייה, ארכיטקטורה מקומית, אותיות מאירות כמו במוטלים אמריקאים, חיתוכים וקאטאאוטים במגוון צורות גאומטריות, משרביות וחלונות מוזרים, מתכנסים כלם לכדי שילוב שמח מיוחד ולעיתים אף מעט ביזרי. 

נראה כאילו יש עולם שלם בכל מבנה דבר אשר הופך את הכניסה לעולם הפנטסטי והדמיוני של הקולנוע למושלם. ניתוק מחלט מהעולם שבחוץ. 

מבנים מלאים הומור ויצירתיות אשר נראים כאילו הורכבו מחלקי לגו, קוביות ופליימוביל. חגיגה צבעונית במיטבה.

 

התמונות מתוך תערוכה של http://www.haubitz-zoche.de/movie-theatres

אז מה מעניין אתכם? טיפים לעיצוב בבית? תמןנות מהעולם? קצת על צבע? משהו אחר?

אשמח לשמוע בתגובות למטה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

מי אני מה אני

הי איך אני שמחה שאתם כאן.

שמי סהר ואני מעצבת פנים .

אני ממש אוהבת לחקור את עולם העיצוב והאדריכלות. בבלוג שלי אני כותבת על השראות בעיצוב- מאיפה הגיעו ולאן הולכות.

אספר לכם מהיכן ההשראה שלי ואיפה אני אוהבת להסתובב.

ואי אפשר בלי קצת  DIY אז בטח יהיו שיעורי בית.

פוסט אחרון
Please reload

ארכיון
Please reload

תגיות
אני גם כאן
  • Instagram Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Facebook Basic Square
  • Instagram Social Icon
  • Pinterest Social Icon
  • Facebook Black Round

כל הזכויות שמורות לסטודיו סודה/סהר פישר 2017